מחלת אבנים: אגדות ומציאות

1. אנא הסבר בקצרה מהי מחלת אבנים: כיצד היא נגרמת
- מחלת אבנים בדרכי השתן או כפי שנהוג להגיד "אבנים בכליות" זוהי מחלה שכיחה מאוד 10-13% מהאוכלוסיה, זאת אומרת שמתוך 10 אנשים לאחד לפחות יהיו אבנים בכליות. שכיחותה תלויה במיקום גאוגרפי והיא מוגברת במיוחד בארצות חמות, כגון ישראל. סיבת הווצרות של האבנים היא עד היום בגדר תעלומה ויש היפוטזות רבות לסיבות לכך. מה שידוע, נכון להיום, הוא שמדובר במחלה גנטית העוברת במשפחות מדור לדור ותלויה חלקית בבעיות מטבוליות (חילוף חומרים) בגוף והפרשתם המוגברת דרך הכליות בשתן. בגלל עליה בריכוז של חומרים מסוימים (סידן, אוקסלט, חומצת שתן ואחרים) בשתן ובהמצאות תנאים לכך החומרים שוקעים בכליות ועם הזמן נוצרות אבנים. יחד עם זאת, בשתן שלנו נמצאו חומרים שנוגדים ליצירת האבנים כמו ציטראט (CITRATE) מגנזיום (MAGNESIUM) ואחרים ויצירת האבנים תלויה באיזון בין חומרים הגורמים למשקעים ואלו שמתנגדים להם. פרט למה שצוין, למחלת אבנים מספר גורמי סיכון ובראשם מיעוט שתית מיים והתייבשות כרונית (טיפולים תרופתיים בעצירות למשל).

2. כיצד היא משפיעה על חיי המטופל ומהן הסכנות העיקריות
למחלת אבנים דרגות רבות ומגוונות של חומרה, מאירוע בודד של כאבים או פלית אבן עד צורך בהתערבויות כירורגיות חוזרות ואף כריתת כליה או אפילו צורך בדיאליזה בגלל אי ספיקת כליות. חלק מה תמונה הקלינית תלויה בטיפול מניעתי הניתן ע"י אורולוג לאחר בדיקות מטבוליות קפדניות ומציאת פגם שגורם להווצרות חוזרת של האבנים. אבנים שנמצאות בכליות בדרך כלל לא כואבות או לפעמים גורמות למיחושים במותניים, כאשר אבן יוצאת מהכליה במערכת השתן ונמצאת בשופכן (צינורית שמחברת כליה לשלפוחית השתן) הדבר מלווה בכאבים מותניים עזים, בחילות, הקאות ותכיפות ודחיפות בהטלת שתן. במקרים אלה יש צורך בטיפול דחוף במשככי כאבים וכשסיכויי פליטה עצמונית מוערכים כנמוכים או המטופל מפתח חום וצמרמורות – יש צורך בהתערבות ניתוחית.

3. האם נכון שכדי להיפטר מאבנים בכליות צריך רק לשתות הרבה מים, או לצרוך חומרים משתנים?
שתיה מרובה של מים מעודדת בכל הסוגים של מחלת אבנים בדרכי השתן. אך רק שתית מים אינה מספיקה לטיפול באבנים קיימות אלא מהווה עמוד תווך של מניעת הווצרות אבנים חדשות. טיפול במשתנים יכול להיות גם טיפול מניעתי במחלת אבנים כגון בנוכחות של הפרשה מוגברת של סידן בשתן בבדיקות מטבוליות אך, יחד עם זאתת בטיפול ממושך יכול לגרום להווצרות של אבנים בדרכי השתן. יש צורך במעקב קפדני ע"י אורולוג מטפל לצורך איזון בין שתי ההשפעות של המשתנים.

4. האם נכון שכל מי שיש לו אבנים בכליות מייד יודע על כך?
מרבית המכריע של אנשים עם אבנים בכליות אינם יודעים זאת בכלל, כיוון שאבנים בכליות אינם גורמים לכאבים, ותחושות ומיחושים במותניים בהרבה מקרים נחשבים ע"י המטופל ככאבי גב. זאת הסיבה, שבגלל שכיחות של אבנים בכליות וחוסר תסמינים, לאנשים עם סיכון מוגבר (היסטוריה משפחתית, בעיה מטבולית ידועה, אבנים בעבר) מומלץ להבדק ולפחות לבצע בדיקת אולטראסאונד של דרכי השתן על מנת לשלול אבנים אסימפטומטיות.

5. האם נכון שאת האבנים אפשר לאתר רק עם אולטרסאונד?
אולטרסאונד דרכי השתן כלי מצוין לסקירה ואיבחון ראשוניים בלבד, בגלל אופי הבדיקה בחלק מהמקרים האבנים מפוספסות ובחלק אחר מתוארות הסתיידויות שאינן אבנים בכליות אלא ממצאים סידניים אחרים בכליות. לפי שיקול קליני, האורולוג יחליט על צורך בהמשך בירור וביצוע בדיקת סיטי פרוטוקול אבנים המהווה כלי מדויק לאיתור או שלילת אבנים בדרכי השתן.
6. האם נכון שהטיפול היחיד באבנים הוא ניתוח פולשני?
לא, בכ10% מהמקרים ניתן לנסות טיפול ממיס אבנים. עיקר הטיפול הוא העלאת בסיסיות של השתן (PH) לצורך העמסת אבני חומצת שתן. מדובר בתהליך ארוך שמתאפשר כשהמטופל לא סובל מכאבים חריפים. כמו כן אבנים קטנות בכליות אינן מצריכות טיפול פולשני וההחלטה מתקבלת על סמך הערכה של יכולת פליטה עצמונית במקרה והאבן נשאבת לשופכן. בד"כ נהוג לעקוב אחר אבנים כאלו ע"י בדיקת US תקופתית.

7. האם נכון שמי שיש לו פעם אחת אבנים בכליות ימשיך לסבול מהתופעה כל חייו?
כאמור, מדובר במחלה כרונית וכ50% ממטופלים לאחר יצירת אבן ראשונה בחייהם יפתחו אבנים נוספות ב5 שנים שלאחר מכן. תדירות יצירת אבנים חדשות אינה זהה בין כל החולים ותלויה בגורמי סיכון וטיפול מניעתי, לו אני מייחס חשיבות רבה במיוחד.

8. האם נכון שהכאבים עקב אבנים בכליות מורגשים באזור הבטן?
סינדרום כאבים של אבנים בכליות מורכב מתסמינים שונים ומגוונים, החל מכאבים עזים בעלי אופי עוויתי במותן, כאבי בטן בצד של האבנים, בחילות והקאות, תלונות בהטלת השתן כגון דחיפות ותכיפות עד כאב המום או אפילו מיחושים קלים שלפעמים מיוחסים לכאבי גב.

9. האם נכון ששתיית מים מינרלים מחסנת מפני אבנים בכליות?
עוד אגדה שהגיע זמן להבהיר לגביה, ששתית מי ברז מעודדת יצירת אבנים בכליות דמוי יצירת אבנית בקומקום. אין סימוכין לכך בספרות העולמית. לשתית מים (כולל מינרליים) חשיבות רבה במניעת יצירת אבני כליה, מחקרים רבים הראו שעל מנת להגיע לכמויות מספקות יש לייצר מעל 2 ליטר של שתן ביממה.

10. האם נכון שיש אנשים שפגיעים יותר למחלת אבנים?
מדובר במחלה מטבולית ולכן, אנשים בהם נמצא פגם רלוונטי כל שהוא בחילוף חומרים, יש מרכיב גנטי או מצב של התייבשות כרונית עומדים בסיכון מוגבר ליצירת אבנים בכליות.

11. האם נכון שכל רופא משפחה יכול לאבחן בביטחון אבנים בכליות?
איבחון אבנים בכליות אינה מסימה קשה במיוחד, ברוב המקרים בדיקת US דרכי השתן פשוטה יכולה לאתר אבנים בכליות. לאחר גילוי אבנים בדרכי השתן זוהי משימה של אורולוג מומחה בתחום האבנים להחליט על צורך בטיפול פעיל, מעקב או מניעה, כמובן לאחר סדרת בדיקות מעבדה ודימות.

12. לסיום – האם לפי ניסיונך אנשים מכירים את העובדות על המחלה, או שמחזיקים בידיעות שגויות?
בעבודה זוכת פרס למחקר מצטיין בתחום אנדואורולוגיה של האיגוד האורולוגי הישראלי בשנת 2016 הצוות שלנו בהדסה סקרנו מעל 500 אנשים בהם חלק משתייכים למקצועות רפואה (רופאי משפחה ופנימאים, אחיות וסטודנטים לרפוא וסיוד) ואנשים שאין להם קשר לעולם הרפואה כולל חולים עצמם והקרובים של מטופלים עם מחלת אבנים בכליות. האנשים קיבלו שאלון עם 10 שאלות בסיסיות ביותר בנושא של מחלת אבנים בכליות. תוצאות המחקר הפתיעו מאוד והתברר שידע על המחלה אפילו בקרב סגל רפואי עומד על כ50% תשובות נכונות בלבד. מסקנותינו בעבודה שהוצגה בכנס שנתי של האיגוד האורולוגי היתה שיש להעלות בכל האמצעים העומדים לרשותינו את המודעות למחלה כה שכיחה.